בניית יומן שמשקף את האמת

כתבו לפני שהתוצאה מלמדת אתכם סיפור

לאחר עסקה רווחית, ההחלטה המקורית נראית לעיתים ברורה יותר מכפי שהייתה מראש. לאחר הפסד, מפתה לטעון שסימן האזהרה היה גלוי תמיד. יומן עם חותמת זמן משמר את מה שהיה ידוע וצפוי בפועל. זה אינו יומן מוטיבציה, אלא תיעוד שמאפשר למבקר מאוחר יותר להבחין בין ראיות לזיכרון משוחזר.

לפני עסקה מדומה, תעדו את המכשיר, סוג המוצר, זמן התצפית, ההשערה, כללי הכניסה והיציאה המתוכננים, גודל הפוזיציה, אומדן העלות והסיבות שלא להתקדם. כללו את לוח האירועים וכל אי־ודאות שטרם נפתרה. משפט קצר וברור מועיל יותר מכמה פסקאות מלאות ביטחון שאינן מציינות מה יפריך את הרעיון.

תעדו בנפרד את זמן הערת ההחלטה, שליחת ההוראה, הביצוע והסקירה. שדה שמולא לאחר שהתוצאה ידועה אינו תחזית מוקדמת. כשמתקנים, שמרו את הערך המקורי ואת הסיבה, במקום לכתוב מחדש את מה שהיה ידוע אז.

הפרידו בין ביצוע לתוצאה

תוצאה רווחית יכולה לנבוע מהחלטה גרועה, ותהליך מוגדר היטב יכול להניב הפסד. העריכו אם ההחלטה עמדה בכללים שתועדו לפני שתסתכלו על הכסף. לאחר מכן העריכו אם הכללים עצמם ראויים להמשך בדיקה. אחרת, אקראיות חיובית מתגמלת אלתור, והפסדים רגילים מעודדים שינויים מיותרים.

לגבי ביצוע, תעדו ביצועים בפועל או מדומים, מרווחים, עמלות, תזמון וסטיות. לגבי התנהגות, תעדו פעולות שניתן לצפות בהן: הזזת היציאה לאחר ירידת מחיר, הגדלת גודל לאחר הפסד או כניסה ללא התנאי הנדרש. הימנעו מתוויות עמומות כגון ״משמעת גרועה״ כאשר אפשר למדוד פעולה מסוימת. המטרה היא לזהות נקודת כשל חוזרת, לא להטיל אשמה מוסרית.

זהו עיוותים נפוצים

הטיית אישוש יכולה להקל על הבחנה בראיות תומכות לעומת ראיות סותרות. עיגון יכול לתת למחיר רכישה שרירותי השפעה רבה מדי על החלטה מאוחרת. ביטחון יתר עשוי לגדול אחרי רצף של מזל. נטיות אלה אינן אבחנות של אדם מסוים; הן שאלות מועילות בעת בחינת רצף החלטות.

יומן יכול להוסיף אמצעי נגד קטן: דרשו עובדה אחת שסותרת את התזה לפני הכניסה, השוו את ההחלטה לרשימת בדיקה מוגדרת מראש וציינו אם אותה פעולה הייתה הגיונית גם בלי לדעת את מחיר הקנייה. אף אחד מאלה אינו מבטיח החלטות טובות. מטרתם להפוך את ההיגיון לקל יותר לבדיקה וליצור השהיה לפני פעולה אימפולסיבית.

בחנו קבוצות עסקאות במקום לרדוף אחר כל תוצאה

שינוי כלל אחרי כל עסקה מקשה לדעת מה נבדק. בחנו מקבץ תצפיות מוגדר והפרידו בין שינויי אסטרטגיה לתיקוני ביצוע. תיקון שגיאת יחידות שונה משינוי סף הכניסה כדי להציל ביצועים מאכזבים. שמרו גרסאות כדי שתוצאות של מערכת כללים אחת לא ישולבו בשקט עם אחרת.

הסקירה צריכה לכלול עסקאות שדילגתם עליהן ואת הסיבות לכך. אחרת היומן עלול להפוך לאוסף סלקטיבי של פעולות זכורות. עקבו אחר הזמן שהושקע לצד הכסף: לתהליך שצורך שעות יש עלות אלטרנטיבית גם בסימולציה. הגנו על מזהי חשבון ועל מידע רגיש אם אתם משתפים צילומי מסך או קובצי יומן עם אדם אחר.

סיכום שבועי יכול למנות בכמה כניסות היו הערות מלאות לפני ההגשה, בכמה ביצועים העלות חרגה מההערכה ובאיזו תדירות שונתה הוראה ללא סיבה מתועדת. מדדי התהליך האלה מרשימים פחות מגרף רווחים, אך בוחנים ישירות אם התרגיל התנהל כמתוכנן. שמרו על מסקנות מידתיות: קומץ רשומות יכול לזהות טעות בלי לבסס דפוס התנהגות מתמשך.

הפרידו בין כשל רעיון, כשל ביצוע ותיעוד חסר

האסטרטגיה אולי פעלה לפי הכללים ופגשה מדגם שלילי; הביצוע אולי נכשל בגלל עיכוב או כמות שגויה; ואולי התיעוד אינו מספיק להכרעה. לכל מצב תגובה אחרת. שינוי אות אינו מתקן טעות יחידות, ויומן מסודר אינו יוצר יתרון כלכלי.

אם ל־18 מתוך עשרים עסקאות תרגול שבוצעו יש רישום מלא לפני הכניסה, שיעור השלמות הוא 90% עבור העסקאות שבוצעו. זה אינו מוכיח שכל האותות הכשירים נרשמו. ספרו בנפרד דחיות לפי הכללים, דילוגים תפעוליים ואותות שלא זוהו.

בדיווח ביחידות R, הגדירו R כהפסד שתוכנן בתחילה. תכנון של מאה דולר והפסד בפועל של 140 הם −1.4R. הגדרה מחדש אחרי האירוע מסתירה פערי מחיר ושגיאות באמצעות הפיכת כל הפסד ליחידה אחת.

סמנו הערות «מה אילו» כסימולציה. מחיר עתידי בתרשים אינו מוכיח שאפשר היה לבצע בו. השתמשו בהן לשאלה לגרסה הבאה, וקבעו מראש אילו ראיות יראו שיפור ולא התאמה לאכזבה האחרונה.