יכולת ההרכבה ב-DeFi: מיפוי התלויות שמתחת לתשואה
פרקו פוזיציה המשלבת כמה פרוטוקולים לנכסים, התחייבויות, הרשאות ונקודות כשל משותפות.
פוזיציה אחת יכולה להכיל מערכות רבות
יכולת הרכבה מאפשרת לחוזה חכם לקיים אינטראקציה עם חוזים אחרים, ולשלב פונקציות ליישום גדול יותר. התיעוד של Ethereum בנושא מציג זאת כאבן בניין בפיתוח יישומים. בניתוח פיננסי, אותה נוחות יוצרת בעיית תלות: מסך הפקדה פשוט יכול להסתיר כמה חוזים, נכסים ומערכות בקרה.
דמיינו כספת שמקבלת מטבע יציב, מלווה אותו, מקבלת טוקן קבלה ומפקידה את הקבלה במקום אחר תמורת תגמולים נוספים. היתרה המוצגת אינה חשבון מזומן יחיד. זו שרשרת זכויות תביעה שפדיונן תלוי בשלבים שבבסיסן. שכבות נוספות יכולות לשפר תפקוד בלי ליצור מקורות הגנה עצמאיים.
שרטטו מאזן לכל שכבה
התחילו בנכס של משתמש הקצה ועקבו אחר מה שהכספת מחזיקה בפועל. זהו אם לכספת יש חוב, אם היא מלווה ללא בטוחות או כנגד ביטחונות, ואם ניתן לפדות את תעודת הזכאות מיד. לאחר מכן עקבו אחר הנכסים המגבים את התעודה הבאה. עצרו רק כשהחשיפה הכלכלית ברורה, לא כשמופיע שם מוכר של פרוטוקול.
תרשים מועיל משתמש בחצים רציפים לזכויות בנכסים ובחצים מקווקווים לתלויות כגון אורקלים, גשרים ומנהלים. שתי כספות עשויות להחזיק אסימוני קבלה שונים אך להסתמך על אותו אסימון ביטחונות או על אותה קבוצת חתימות מרובות לחירום. ספירת שמות הפרוטוקולים תצביע על פיזור; תרשים התלויות עשוי לחשוף ריכוזיות בחשיפה.
הפרידו בין מקורות התשואה להנפקת אסימונים
פרקו תשואה מצוטטת לריבית מלווים, עמלות מסחר, תגמולי סטייקינג וטוקני תמריץ. לכל רכיב גורמים שונים. הערך הדולרי המוצג של טוקן תגמול תלוי במחיר וביכולת למכור אותו; הוא אינו שקול לאותו סכום של הכנסה בנכס הבסיס הזמינה מיד. עמלות, עלויות הלוואה והוצאות השקעה חוזרת שייכות לצד השני של החישוב.
בפוזיציה היפותטית של $10,000, ריבית שנתית של $400 מהלווים בתוספת שווי אסימוני תגמול של $600 נותנות שיעור ברוטו מוצג של 10%. אם דמי התפעול הם $100 ומחירי אסימוני התגמול נחצים לפני המכירה, הסכום הממומש להמחשה הוא $400 + $300 − $100 = $600, כלומר 6%. חישוב זה מניח שהקרן והעיתוי לא השתנו; אין זו תחזית.
בדקו את סגירת הפוזיציה בכיוון ההפוך
כניסה יכולה להיות קלה בעוד יציאה דורשת מספר פדיונות עוקבים. שאלו איזה שוק צריך לספק נזילות תחילה, אם חל תור משיכות ואם יש לפרוע חוב לפני שחרור בטוחות. אסימון קבלה שנסחר היום באופן פעיל עשוי להפוך לבלתי נזיל כשמחזיקים רבים זקוקים לאותה יציאה.
בנו תרגיל פירוק פוזיציה על הנייר עם חותמות זמן. בכל שלב תעדו את הטוקן המתקבל, את הגז הנדרש, את אי-הוודאות במחיר ואת התנאים שעלולים למנוע התקדמות. אם פרוטוקול משהה משיכות, גם כספת התלויה בו עלולה לאבד את יכולתה לשלם, אפילו ללא פגם בקוד שלה. זו התפשטות של כשל בתלות, ולא בהכרח חדלות פירעון בכל שכבה.
העריכו בקרות משותפות וטענות בעלות גבולות מוגדרים
בדקו מי יכול לשדרג את הכספת, לשנות נתיבים או להוסיף נכסים חדשים. תיאור אסטרטגיה יכול להתיישן לאחר פעולת ממשל. ביקורת עשויה לכסות את חוזה הכספת בלי לכסות כל שילוב עתידי. הבחינו בין מגבלות שאינן ניתנות לשינוי לשיקול דעת של מנהל, וודאו אילו סמכויות נשארות פעילות בגרסה הפרוסה.
לצורך השוואה, כתבו מיפוי סיכונים בן עמוד במקום לדרג מוצרים לפי תשואה בלבד. כללו נכסי בסיס סופיים, מינוף, סדר משיכות, תלויות משותפות ונעלמים. אם אי אפשר לאמת תלות קריטית, סמנו שהניתוח אינו שלם. דיוק באחוז השנתי המוצג אינו מפצה על אי־ודאות לגבי מה שנמצא בבעלות. מטרת התרגיל היא להבין מבנה, לא להמליץ להשתתף בו.
תרגיל מלמד הוא לשאול מה יישאר אם תגמולי התמריצים ירדו לאפס מחר. חשבו מחדש את ההכנסות, ההוצאות והיכולת לצאת מהפוזיציה בלי להניח מכירת אסימוני תגמול. אין זו תחזית לסיום התגמולים. כך מזהים אם למבנה יש מקור הכנסה כלכלי בסיסי, או שמשיכתו לכאורה תלויה בעיקר בסבסוד מתמשך ובנכונותם של אחרים לקנות את האסימון המחולק.
מפו את התלויות הדרושות ליציאה
היישום שרואים בעת הכניסה הוא לעיתים רק השכבה הראשונה. יציאה יכולה לדרוש החזר הלוואה, שחרור בטוחה, פדיון טוקן, מעבר בגשר ומשיכה לבנק. כל שלב יכול להיות תלוי בשירות אחר.
התחילו מהתוצאה הסופית הרצויה ועבדו לאחור. איזה נכס צריך להחזיק בכל שלב? מי יכול לעצור אותו? האם נדרשים חתימה חדשה, עמלת רשת או קונה? סמנו אפשרויות שפועלות רק בתנאים רגילים.
שימוש בשני פרוטוקולים אינו בהכרח יוצר עצמאות אם שניהם תלויים באותו אורקל, גשר או נכס בטוחה. כדי להעריך פיזור, ספרו את החוליות הקריטיות המשותפות, ולא רק שמות של יישומים.
חוב מגביר את הרגישות של ההון העצמי
נניח נכסים בשווי שלושים אלף אירו, חוב של עשרת אלפים והון עצמי של עשרים אלף. ירידה של עשרה אחוזים בנכס משאירה עשרים ושבעה אלף בנכסים ואת אותו החוב. ההון העצמי הוא שבעה־עשר אלף: ירידה של חמישה־עשר אחוזים לפני ריבית ועלויות.
חישוב מאזני זה אינו מודל חיסול. תנאי הבטוחות, מקור המחיר והצטברות החוב יכולים ליצור נקודת חיסול אחרת. גם לא מובטח שאפשר לסגור את הפוזיציה במחיר ששימש להערכה.
בנו בתרגיל שתי תמונות: שווי כלכלי ונזילות פנויה לביצוע כל שלב. הון עצמי חיובי אינו מוכיח שאפשר לשלם דרישה מיידית. יש הבדל בין מספיק ערך לבין כסף שזמין בזמן הנכון.